טל ורוית / צוחקות לאידי |
כל-כך הייתי בודדה בפני עצמי
וסחררוני איתן בצחוק וברוע
עד שראשי התערפל עלי,
ונשמתי הוקאה לה החוצה
שעכשיו אני קוראת לה לחזור
אך המפלצות ממשיכות לצחוק לאידי
וממשיכות לתקוע בי סכינים
באותו המקום שבו היה משכנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|