היינו בחור, שם לבד, זה היה מוזר. זה אף פעם לא קרה לפני. זה
היה דומה לחלום רק שזה היה אמיתי. אפילו לשנייה זה היה כמו
פנטזיה אבל לא. זה היה אמיתי לגמרי. החדר היה נעול, כאילו זה
היה מתוכנן כבר הרבה מאוד זמן. היו שם ציפיות אך לא מיטות, לא
מזרונים ולא כריות. היא התחילה לכרוך על הצוואר שלי את הציפיות
המחוברות ולהדק.התחלתי להיחנק. היא אמרה "זה רק לטובתך".
האמנתי לה. "רצית את זה בכל מקרה, אז הנה, קיבלת".
שנייה לפני שזה נגמר, היא הפסיקה להדק, "אני לא יכולה לעשות את
זה".
ואני נשארתי שם עם פרצוף כחול וכמעט בלי אוויר אבל חי, לצערי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.