אלוהים,
בקש רחמים
בקש רחמים
ברחובות העיר הזאת
חשוכה וקרה
שסועה ותלושה
מסיפור אגדה לא ברור.
הענק לבת הכואבת
חיבוק מאם
שהזמן האפיר את שיערותיה
והשכיח את אהבתה
הקהה את לבה.
בקש רחמים
חבק את הילדה הקטנה
שמחפשת את פנייך בשמים
ומוצאת רק שברי חלומות
שטועמת טעמן המר של דמעות
הרכב מחדש את ליבה
תן לה
מרחמיה, מרחמיך,
אני יודעת שיש בך מן הרחמים
אמונה אין לי בך
אבל ברחמייך
אני רוצה להאמין
מתחננת להיאחז בהם, למענן.
תן רחמים והענק מחילה
הבא שכחה, נקה הכל
השקט הכל בשיר ערש
ישן, אך מוכר.
נגן מנגינתך רק עוד רגע
מנגינת רחמים
רחוקה
לתלאביביות שלי, שאני אוהבת כל כך.... |