[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מחפש תשובות
/
כול יום שעובר

כל יום שעובר מקרב אותי למוות
כל יום שעובר מרחיק אותי מהעבר
כל יום שעובר מראה לי שתמיד יש מחר
כל יום שעובר אני מבקשת מאלוהים שכר

על זה שתמיד רציתי לעזור שתמיד נתתי עזרה בלי לבקשה חזרה, אבל
לצידי לא היה אף אחד כשהייתי צריכה אני עזרה. כשהייתי על סמים,
כשאבא היה מכה אותי, כשחתכתי את ידי בתער, אבל את אף אחד זה לא
עניין "ואיפה היית אז" אני שואלת את אלוהים"
איפה?!?!?!?!?!?!?!?!"

ועכשיו מה? עכשיו מצאתי את עצמי איפשהו שם בין כותונת המשוגעים
באברבאנל לבין חיים נורמליים, סוחבת את העבר כל יום. חיה,
נעזרת במישהו שהכרתי מנסה לחיות נורמלי, להשאיר את הכול מאחור,
אבל לא לשכוח את העבר, שכנראה רצח את נשמתי. כי אולי התקווה
מתה אחרונה אבל הנשמה נרצחת ראשונה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מי שמאונן לבד
מת לבד"


ג'ון הולמס


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/10/02 16:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מחפש תשובות

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה