לך ,
אני לא חושבת שאני צריכה להגיד את השם שלך..כי אתה יודע שזה
בשבילך.
בשביל מי עוד זה יהיה , חוץ ממך?
שלא באשמתי , השיר שאני הכי אוהבת בעולם הוא דיכאוני למדי ,
אתה זוכר שסיפרתי לך עליו? כשדיברנו על מוזיקה ועל דברים שאתה
אוהב לתופף , דברים שאני אוהבת לנגן?
בכל מקרה...אני שומעת אותו ואני חושבת עליך.
על מה שהיה בינינו פעם , ועל זה שאני לא מצליחה להתגבר עליך ,
אחרי שמונה חודשים וחמישה ימים מהפעם הראשונה שראיתי את
העיניים המדהימות שלך , ואת השפתיים שלך...שלעולם לא האמנתי
שאזכה לנשק , הפעם הראשונה שראיתי אותך יושב עם חברים שלך
וצוחק איתם , מצחיק אותם. אותו הצחוק שלא האמנתי שאשמע בטלפון.
יום אחרי יום שמעתי אותו...יום אחרי יום.
אין לך מושג כמה ניסיתי להתגבר עליך , אבל אני אפילו לא מצליחה
למחוק את ההודעות ששלחת לי לפלאפון. ואפשר לחשוב איזה
הודעות....כל היפות נמחקו לי..נשארו לי בוקר טוב ועוד כמה לא
משמעותיות. אבל אתה לא יודע שהשארתי אותן . ואתה לא תדע.
אתה לא תדע שאני יושבת וכותבת מכתב כזה , שמיועד אליך , בתור
הפיתרון האחרון שאני יכולה לחשוב עליו.
אני חושבת שבאמת ניסיתי הכל בשביל לעבור הלאה. ניסיתי לא לדבר
איתך...ולא דיברנו כל כך הרבה זמן.ואז חשבתי שעדיף שנדבר , וכל
שיחה שעוברת אני מבינה שזה לא הפיתרון.
ומה נשאר לי? נשאר לי הרבה , אבל לא אותך. ורציתי שרק אתה
תשאר. רק אתה....
ואם הגעת לפה...אז קראת את כל השירים שכתבתי.
אולי לפחות אחד , אולי יותר.
אז תדע שכל השירים הם עליך....כל אחד ואחד. כל מילה היא
עליך...ששברת אותי לרסיסים ושהרסת לי את החיים. אתה וכל המין
שלך.
אבל בעיקר אתה...אבל אני לא יכולה להאשים אותך כי אתה לא שולט
על מה שאתה מרגיש.
אז זה בערך הכל. רציתי שתדע את הדברים האלה. אולי יום אחד
אפילו תדע אותם.
שאני מתגעגעת אליך , אפילו שראיתי אותך לפני שעה ,
שאני רוצה שתחבק אותי , אפילו שעשית את זה לפני חמש שעות ,
שאני רוצה שתנשק אותי , כמו שעשית לפני ארבעה חודשים ,
ושיותר מכל אני רוצה להתגבר עליך.
מכל הלב
ממני , אותה אחת שהביאה לך קאמל מדיום אחת כשנשארו לה רק שתיים
אותה אחת שפעם רצית
אותה אחת שעכשיו לא מהווה בשבילך שום דבר.
ורק אם יורשה לי להוסיף.
כל מה שהורג אותי בסיפור הזה , זה שאם נניח יש מישהו למעלה
שאוהב אותי מאוד והוא רוצה לגמול לי על הסבל שעברתי בגללך ,
והוא יגרום לזה שתרצה אותי שוב...אני לא חושבת שאני אחזור
אליך.
זה מה שהורג אותי.
יותר מהעיניים שלך ויותר מהשפתיים , אפילו ביחד.
ואני רוצה לסכם את זה ב:
"how can we hang onto a dream?"
כי זה מה שאתה בשבילי.
חלום...חלום רחוק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.