|
הנה אני עושה את זה שוב
מרכיב את הפאזל
מכל החלקים הלא נכונים
מנסה להרכיב משהו אחרון
להיאחז בו
ניצוץ של תקווה מזויפת
כדי להמשיך לנשום
בונה מגדל מקלפים
וכועס כשהם עפים ברוח
על עצמי
כי בניתי לי לב מזכוכית
וכואב לי כשהוא נסדק
עוד טיפה
ועוד קצת
אשליות נשברות בשניה
רגע של תובנה
שחוזרת ואומרת
"מה חשבת ? שיהיה אחרת ?"
ושוב, לוקח את כל החתיכות שלא מתאימות
ובונה סיפור אחר
עם סוף טוב יותר
להתעלם, ולנסות להמשיך לחיות
אני רוצה לבכות
כי כואב לי
כל כך
שאני לא יכול לזוז
אני לא יכול לקום מהמיטה
להתעורר בבוקר
וגם אין לי סיבה
אני חי בשקר
אבל אני כבר לא חי באמת
אני מזמן כבר
מת |
|
|
אני עדיין חושב
שאין לזה שמאשר
את הסלוגנים
אומץ להוסיף לי
מילים לסלוגן
חרגול בועל
כבשים בימי חול
ועיזים בימי חג,
מוכר סמים
לילדים בני
יומם, מכה
חתולים בעזרת
קורנס, וכל זה
בגלל התסכול על
זה שיש לו זין
קטן ואף אחת לא
רוצה אותו
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: לא
נורא, יהיו
אחרות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.