במעמקי הכאב,
גיליתי את התרופה לכל ייסוריי,
אני צריך לישון כבודד,
ולחוש כאחד.
שנים של טיפולים
ודבר לא הצליח,
עד אותו היום
שטיפסתי לצריח.
מול עולם גדול,
התנפצתי לרסיסים,
הגלים לחשו לי,
סודות אפלים.
מתהומות של ברכה,
נלקחתי לשאול של חושים,
הייתי מלמעלה
מביט למים רדודים.
הסלעים נשטפו,
במלח הים,
החולות זעקו,
לבואו של אדון עולם.
והתחושה שנחתה,
מרקיעים של תשוקה,
גרמה ליישות אלוהית,
לעוף איתי לשחקים,
לשחק משחקים,
ולהבין שכולנו, תמיד,
רק למדים.
הפנמתי בזעם
מילים מתוך מראה,
וידעתי היטב
עד כמה היא סדוקה.
השל ם  שבי,
עדיין חסר.
ו...