"זהו, אני מחרים אותך" הוא אומר לי
"חרם עלק" חשבתי לעצמי.
משתוקקת לאחוז בו שם באותו המקום שעמדנו ולעשות לו דברים שהיו
גורמים לשמיים להסמיק.
כל כך רוצה לרדת על בירכיי ולאסוף אותו לתוך פי. לענג אותו עם
כל התשוקה שיש לי בפנים. התשוקה הכל כך לא מסופקת.
יודעת שהוא זה שיכול לרומם אותי לגבהים חדשים ו...
מפחדת ממנו. בורחת ממנו כמו מסם ממכר, כי הוא ממכר.
ואני ...
אני אתמכר.

רוצה אותו- אבל אומרת לו "לא".

הגוף האלוהי הזה שלו, הפנים המתוקות והתמימות עם העיניים
הממזריות, שמסגירות את מיטתו.
יודעת שהוא יכול, יודעת שאני רוצה, יודעת שהוא רוצה....
בוא אלי, אל יווני שכמותך, בוא ותקרע אותי כמו שקרעת.
בוא אלי, שתה אותי, תטעם אותי, תגרום לי לבכות.

מאושר.

תן לי לגמור כל כך טוב, שאבכה.

פסק את רגליי וחדור לתוכי, שמע אותי נאנחת, תראה אותי מתפתלת
ותטעם את זיעתי, שיוצאת בשבילך, הטיפה המתגלגלת במורד גבי.
תרגיש אותי, כמה אני חמה, כמה אני רוצה אותך.
נוטפת עם כל נגיעת "בדרך אגב" שלך, שאתה עובר ליידי וריחך מגיע
לאפי.

בוא וקח.

אבל תפסיק,
תפסיק לראות אותי הולכת לאחר פורקת את כל מה שאתה עושה לי.