חברים שלי אמרו שאפשר לדבר עם אלוהים, כלומר, יש לו סלולרי
לאלוהים הזה, אבל הוא חסום-סה"כ הוא אלוהים-ואחרת הוא היה עונה
לשיחות כל היום ולא היה לו זמן לרחם עלינו כאן למטה ולבחון
כליות ולב וכל זה.
אז אמרו שיש לו איי-מייל, ואפילו אתר בית משלו שקוראים לו -
אני ואלוהים.
נכנסתי לאתר, והם מציעים שם תשובות לכל מיני שאלות גדולות על
היקום, וכמה שהייתי סקרנית לגבי כמה דברים, היה לי הרבה יותר
דחוף לדבר עם האיש הגדול.
שלחתי לו איזה שישה איי-מיילים ללא מענה, אפילו הוספתי "בתודה
מראש" בסוף המכתב, וכתבתי בצורה נורא מנומסת גם במכתב השישי .
אבל אלוהים לא ענה.
אז מישהו אמר שחייבים להשאיר לו פתק בכותל וזה הדואר היחידי
שהוא מקבל, כי אחרת זה לא מכובד, זה לא נשמע לי הגיוני - אחרי
הכל אם הוא לא היה רוצה שישלחו לו איי-מיילים, הוא לא היה פותח
אחד ועוד ב"הוט מייל".
אבל בכל זאת נסעתי לירושלים, קו 400, מכורבלת במושב האחרון של
האוטובוס ומנסה להתעלם מהמבטים הכועסים מהחרדים באוטובוס,
הגעתי לכותל ודחפתי את הפתק עמוק בתוך אחד החריצים שכבר היה
מפוצץ באלפי פתקים.
יומיים אחר כך , התפרסמה כתבה בעיתון שהמנקים בכותל הוציאו את
הפתקים וזרקו אותם כדי שיהיה מקום לפתקים הבאים, התנחמתי בזה
שאולי אלוהים קורא מהר והוא יוכל לענות לי בכל זאת.
אבל כלום לא קרה.
אלוהים לא עונה לי , וכמה שאני קוראת לו זה רק יותר מעצבן ואז
כבר אמרו לי שברור שהוא לא עונה -אחרי הכל אני לא מתלבשת צנוע,
אני לא שומרת שבת ואפילו-רחמא ליצלן-לא כשרות
אז התלבטתי קצת, אבל החלטתי שהכי הכי חשוב לי עכשיו זה לדבר
איתו-עם האיש הגדול
אז התלבשתי צנוע והפרדתי בן בשר וחלב, והפסקתי לאכול
צי'זבורגרים עסיסיים-ולמרות כל ההקרבות.
אלוהים שתק.
ואז אמרו לי שאלוהים אפילו לא יטרח לדבר איתי אלא אם אני מתה,
או קרובה למצב כזה, לא משנה שהסברתי להם שבפנים אני באמת קרובה
לזה, הם אמרו שחייבים להיות במצב פיזי קרוב למוות.
אז עמדתי על צוק, ואיימתי שאני קופצת, אבל אלוהים לא ענה ולא
כלום.
קפצתי.
תאמינו לי.
אין אלוהים.