איציק תקיה / התעוררות |
לכן לאן שלא אלך
אסחוב אותו לעד איתי
תנועות צילי האפלולי
גובות תגובות
צדות הן רגשות שדודים
ורק בליל אני בוכה
מהתרגשות,
כאילו גם אני עשוי גלים
צלילי שחר עדינים
פורצים אל עבר המרעה
אותם יצוד בחלילו
קול קסום מנשמתו של הרועה
שבנעמותיו קיבץ עדריו
ומאהבתו להם שר בנעוריו
אז רועה קטן,
הבט אל הירח,
אבי הרוחני
גם הוא הולך ושב,
אבל נשאר תמיד איתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|