1
אחרי ששלוש האיטלקיות עזבו את הפאב, כבר לא היה לנו מה לעשות
שם. נכון קבענו להיפגש איתן למחרת, אבל עדיין מוקדם. ואנחנו,
שלושה ישראלים צעירים ונאים, אטרקציה די גדולה בבוליביה. אולי
נמצא משהו להלילה.
נפגשנו רק לפני כשבוע ועוד לא ממש הכרנו אחד את השני והשלישי.
תוך כדי הליכה דיברנו על ימי הבילויים שלנו בארץ. עומר, שהכיר
בה"א הידיעה את רוב בנות תל אביב. ערן סיפר על הברזלים
בצ'חונה. ואני סיפרתי על ערבי שישי בגיציה עם כל העמק.
ועכשיו, ליל שבת ברחובות קוצ'במבה, וכלום. בכל מועדון שבדקנו
היו בעיקר זכרים בוליביינים בגיל ההתבגרות, שגם ללא החצ'קונים
היו מכוערים עד אימה, וכמה צ'ולות לעתיד.
התייאשנו.
התחלנו כבר ללכת לכיוון המלון כששמענו אותה, מוזיקה אלקטרונית
משובחת, שכמו בחבלי קסם משכה אותנו בסמטאות העיר.
הגענו לבניין שכתובת זהב: Club Social de Cochabamba מעטרת את
חזיתו. לא היה איש בכניסה אך הדלת הייתה פתוחה (לא שמעתם על
החמאס??!). אני, שהטרק הכי מודרני שהכרתי מהגיציה הוא Fame
האגדי, הייתי חייב להיכנס ולשמוע את המוזיקה שלא הייתה מביישת
את מיטב הדיג'יים בארץ ובעולם. אחרי לבטים קצרים נכנסנו, שלושה
מוצ'ילרים עם חולצות גזורות וסנדלי שורש, למסיבת הרווקות של
בתו של ראש העיר.

2
כל החוגגים, שהיו לבושים במיטב מחלצותיהם, נעצו בנו עיניים. אך
כנראה בגלל השעה המאוחרת או הכמות האדירה של בקבוקי משקה ריקים
שהיו פזורים על השולחנות מסביב, לא אמרו לנו דבר. מבחינתנו,
שתיקה דינה כהודאה, ובלי לחשוב פעמיים צעדנו לכיוון רחבת
הריקודים. אחרי מספר ריקודים ומספר כפול של כוסיות מהמשקאות
הרבים שעוד נותרו, ראיתי אותה. אחת הבוליבייניות הבודדות שאפשר
להגיד עליה, בלי למצמץ, שהיא יפהפייה.
ידידי היקר ג'ק דניאלס, ששוחחתי אתו רבות באותו הערב, יעץ לי
לגשת אליה, ואני, כידוע, לא מסוגל לסרב לחברים. למרות זאת
נועצתי בחבר נוסף, מר ג'וני ווקר הידוע גם בכינויו ג'וני האדום
(אחיו ג'וני השחור סיים מוקדם את הערב בזרועותיהן האמונות של
כמה מן החוגגות). נהגתי לפי עצתם של האדונים ווקר ודניאלס
וניגשתי אליה. בהתחלה הייתי הססן אך היא, שכפי הנראה גם כן
הייתה ביחסים טובים עם ג'ק וג'וני, קיבלה את פני בסבר פנים
יפות ותוך שניות מצאנו את עצמנו קורעים את רחבת הריקודים.
חשתי חמימות מפעפעת מאזור בטני לכל שאר חלקי הגוף וכאב חד
בלחיים בעקבות החיוך שלא רצה לרדת לי מהפרצוף. זמן קצר אחר כך
חשתי את לשונה בתוך פי ואת ידה שלוקחת אותי במסדרונות
הפתלתולים של ה- club.
מסתבר שהיא ולא אחרת, סינתיה ולריה בקפלור, הנה בתו של ראש
העיר קוצ'במבה, שהגיע לכהונתו על גבן של יותר מגוויה אחת. אותה
הבת שמחר בחצות היום כבר תהיה נשואה לבחיר ליבה ועכשיו רוצה
הרפתקה אחרונה לפני שתקשור את חייה בחייו של גבר אחד בלבד. ומה
יותר טוב מאיזה גרינגו תכול עיניים שבעוד מספר ימים כבר יהיה
בצדו האחר של העולם.
כידוע, מוסר זה לא הצד החזק שלי ולא הרגשתי רע כשהגענו, לבסוף,
לחדר שינה בירכתי המועדון. אומנם מוסר לא היווה בעיה אך
שיחותיי הארוכות עם ג'ק וג'וני נתנו את אותותיהן, ואיך אומרים,
לא עמדתי במשימה. סינתיה לא הייתה מרוצה ויצאה בסערה מהחדר.
זמן קצר אחריה יצאתי גם אני. איך שעברתי את המפתן הרגשתי את
מגעה הקר של מתכת בעורפי.

3
קול צרוד אמר לי כמה מילים בספרדית. אמרתי לו שאני לא מבין
בתקווה שהוא יעזוב אותי אך לצערי הוא רק גיחך קצת ודיבר שוב,
באנגלית הפעם. הוא הבהיר לי שהוא יודע שאני מבין אותו והגביר
קצת את הלחץ על עורפי. אני לא יודע למה אבל דמיינתי אותו בתור
שילוב של המכוער, מהטוב הרע והמכוער, ושל זאב רווח בחולצה
שחורה צמודה מחגיגה בסנוקר.
בינתיים עוד לא הייתה לי היכולת לאשר או להזים את דמיוני. שוב
הובלתי, בעצם הפעם נדחפתי, במסדרונות המועדון, שהסתבר שהוא
הרבה יותר גדול ממה שהוא נראה מבחוץ. ירדנו במדרגות והלכנו
במסדרון ארוך ללא חדרים. לבסוף הגענו לפטיו מטופח שעץ עתיק גדל
במרכזו. ראש העיר, אדם בראשית שנות הששים לחייו שנראה כאילו
הרגע העירו אותו מהשינה, ישב על כורסה ליד גזע העץ ולצדו שתי
גורילות אוחזות בגלילונים.
התחלתי להגיד לו שאני מישראל ומשם גם הנשק ששומר עליו ומאיים
עלי כרגע, אך הוא היסה אותי באצבעו. המגע המתכתי בעורפי נעלם
והגלילונים, ששלוש שנים מחיי סחבתי על גבי, כוונו לעברי. לפי
המבט בעיניו הבנתי שאני אבוד. הסיכוי היחיד שלי הוא שהגורילות
טיפלו בכלי הנשק באותה מסירות שאני טיפלתי ברובה שהיה לי בצבא.
אבל זה רק ידחה את הקץ. הייתי חייב לראות את האיש שלקח אותי
לשם. רק עכשיו הבנתי שהיה בקולו צליל מוכר. ביקשתי מהסניור,
בתור בקשתי האחרונה, לראותו.
לחרדתי הרגשתי שוב בלחץ על עורפי ואז, המכוער + זאב רווח בא
ונעמד מולי. הייתי המום. בתו של ראש העיר אוחזת בנשק שהיה
כמסתבר דילדו אדיר ממדים, שאני מניח הולך לנחם אותה מאוחר יותר
הערב ואולי אף בהמשך חיי הנישואין שלה.
היא נתנה לי נשיקה אחרונה.
דווקא עכשיו הרגשתי לחץ באזור חלצי. Too late היא לחשה לי. למה
אתה עומד לריק חשבתי כשנשמעה פקודת האש.