חשבתי על ההרים
ועל מה שהרוח עושה להם בעקשנות
במשך המוני שנים
איך היא שוחקת אותם
והופכת אותם
למישור משעמם ולא מעייף.
ואיך הרוח הזאת
עשתה את זה להר הרגשות
שלי
כלאחר יד ובשנייה אחת של הקלה.
והר הרגשות שלי
העצום והגדול מכל ההרים
הפך למישור של קלילות
של ריקנות
ונכונות
ואני התחלתי ללכת בו מחדש
וליצור לי שבילים
של הבנה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.