אליזבת, נסיכה סקוטית בצפון אירלנד
רעבה.
היא מחפשת אירים דמויי לפרקונים
שיעשו איתה
אהבה.
בכל שנה בעונת המצעדים
ששאר ילדי המלך במצעד
מפגינים, שורפים בתים ומכים תלמידים,
היא פותחת רגליים לילדי האלוהים
                                       לילידים.
היא אוהבת אותם קתולים, עם שרשרת וצלב
על הצוואר. כך בן האלוהים נגלה לה
כשהיא באקסטזה, שוב ושוב עד כשהאקט נגמר.
כשהם גוהרים מעליה, הוא מתנדנד לה מול העיניים
ובתעצומות המשגל,
במבט קצת פחות מעונה, הוא מתחכך בה עם השרשרת
בחזה.
כך עוד אנחה אחת,
עוד פלבול העיניים
הם צעד נוסף לקראת גאולה.
עם כל פישוק רגליים וחדירה הופך הלהט לקצת פחות
שלהם וקצת יותר
שלה.
כל נגיעה שלהם בה,
כל עירסול חמוקיים,
מעביר לה קמצוץ מן הקדושה,
מעניק לה
מחילה.
הופך אותה לקצת פחות שרמוטה
ומעט יותר כמו מריה,
                                בתולה.