הציור שמשקף את החברה הישראלית:
איש חום ו"מיוחד" בעולם של לבנים,
שמנסה להגן על עצמו ולהסוות את עצמו ע"י מעטפת פרוותית מגנה, אבל לא ממש מצליח
בזה.
המעטפת שלו כבר מתחילה ממש להזקין וכל כמה זמן הוא מוצא על עצמו שערה לבנה אחת
יותר מאתמול.
אך עדיין ישנן את המקומות הקטנים והמיוחדים האלה שבהם המעטפת לא תופסת מקום...
והאיש הזה עדיין חום כמו במקור.
אבל אחרי הכל, ולמרות כל הקשיים והשוני שלו, עדיין,
יש לו חיוך על הפנים! עדין החברה שלנו מדיי פעם מחייכת... וזה מה שמציל
אותו... ואותה!
<האמת: סתם השתעממתי מול המחשב :)>