הם הכירו דרך זוג חברים
יצאו ביחד למסעדה
בגג של עזריאלי
מייק ברנט עלה לשדר
והציף את  האויר
בניחוח צרפתי מחרמן.
הוא הזמין אותה לרקוד
עיניו חדרו לתוך עיניה הכחולות
והתפלל שהרגע הזה ימשיך לעד.
היא חיבקה אותו
והניחה את ראשה חזהו
הסניפה את ריחו
ודמיינה אותם עושים אהבה.

החיים המשיכו
פה ושם פרידה
לא לתקופה ארוכה
כמו מגנט
כך היתה חזקה האהבה
החזיקה אותם ביחד.
אך זה לא היה מספיק.

עברו הימים
חלפו חודשים ושנים
והם נשואים
זוג תאומים בתנור
הם רבים
אך האהבה חזקה.

למרות הריון מתקדם
כן, היא כבר בשמיני
היא ממשיכה לעבוד
הוא, פועל חרוץ
מצאת החמה עד צאת הנשמה
כך נהג לאמור
שוקד ולומד
ובלילות עובד
התרגשות מסביב
זה כבר עומד להגיע.

רגע לפני
הוא עקב אחריה
למכונית הישנה היא נכנסה,
לעגלה שקיבלו בירושה,
נשק לה
בפעם האחרונה
והחלו בנסיעה האחרונה
הוא ליטף את הבטן הגדולה
והרגיש אותות חיים
הוא חייך אליה
והיא לא היתה חגורה.

היא עפה מהאוטו
כמו כמו אבן שזורקים ממגדל גבוה
כשהמשאית פגעה בהם מאחור
מוטלת על הכביש
בתוך שלולית של דם
הוא רץ אליה
ואחז אותה בזרועותיו
אמר לה בבכי
שלא תשאיר אותו לבד
שחיו בלעדיה הם לא חיים
במילותיה האחרונות
היא מסרה לו את שידע תמיד
אהבה היא אותו, בכל ליבה.

היא הביטה בו
עד הרגע האחרון
וביקשה שלא ישאר לבד.
כבר לא היה בה אות חיים
הוא סגר את עיניה
בזוג אצבעות
ונשק לה לשלום.

שפתיה כבר לא היו ורודות
ידיה קרות והאצבעות כחולות
הוא נשק לה בפעם האחרונה
הביט בקברן
ופרץ בבכי.

כשחזר הביתה
לקירות יתומים
לאחר שנפרד מההורים
החברים והשכנים
לקח את  התמונה שלה
ונכנס לחדר השינה.
נשכב על המיטה
והוציא את האקדח מהמגירה
נשק לדמותה בתמונה
צעק לה שהוא בא
וירה.