אולי זה יקרה
יום אחד
לא אפקח את עייני
הגוף קר
והאצבעות יכחילו
הדם יפסיק לזרום בעורקים
וגלגלי השיניים יפסיקו לחרוק.
יגלגלו אותי
במורד ההר
בסוף המחנה
כדי שאף אחד לא יעבור
ובטעות
לא יראה
את הבושה.
ישפילו אותי
אחרי שכל החיים
התאמצתי להיות יפה
יזרקו אותי לבור
ויכסו בחול.
ואז אדע
מי היו החברים
מי עמד וספר את הדקות
ומי עמדה בעיניים אדומות
מסרבת להיפרד.
ועכשיו,
אחרי שהכל נגמר
אני שוכב לי פה
עם חברים חדשים
ואתם,
החברים האהובים
בברית של דם
נשבענו שלא נפרד
עומדים בתור
נוטלים ידיים
וקובעים להפגש בערב
בפאב החדש באלנבי.
ואני... |
