עמית בר / לאכול |
עימדי זקוף!
כן, כך, ראש למעלה!
מבט ישיר - ואל תזוזי!
ומה אכלת אתמול?
נו נו נו !
ושלשום?
אבוי! צרה צרורה!
עימדי ישר!
בושי והכלמי!
כי נתת לעצמך דרור
והגזמת הפעם לגמרי
מעכשיו נגמרו הימים הטובים
כי חטאת, כי נגסת בתפוח המתוק
ולכן עלייך לשלם
וכמו חוה תשלמי על עך
לכל שאר ימי חייך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|