משהו חסום אצלי בלב.
אולי זה עורק,וריד או סתם צינור חיוני אחר...

יש אנשים שאומרים שיש להם אינסוף מקום בליבם.
וליבם פתוח ומוכן לקבל את כולם.
אבל אצלי בלב יש חסימה.
ומשום מה נדמה לי כי ניתוח,
לא יהווה פתרון לבעיה.

היה אחד שמילא את ליבי
ורק לו, שמרתי את אהבתי.
אך אלוקים נטלו ממני,
הסירו בפשטות כה קשה
ספוגה בדם  ליבי הדואב.


ניסיתי כל-כך לפנות את החסימה-
להתיר את ליבי לאחר.
ולבסוף מצאתי מקום,
יתכן וזו היתה העליה השמאלית
לא,לא זה היה הרבה יותר גדול-
אולי כל החדר השמאלי בליבי.

הלב חזר ודפק בקצב מסחרר,
זרם הדם עבר מן העליות לחדרים
ומשם זרם לכל גופי
והעביר בו תחושות מדהימות
וזרימה מחודשת של חמצן בכל דקה.

אך אט אט ליבי נחלש,
התכווצויות החדרים לא היו זהות עוד,
השסתומים החלו מתרופפים,
אודם לחיי נעלם והחליפו חיוורון אין אונים.
ולא היה בידי אלא לפנות את החדר השמאלי.


ליבי נפגע שוב,
בדיוק במקום בו בוצע הניתוח האחרון.
הרופאים המליצו לי להפסיק להתעסק איתו
פשוט לוותר עליו לחלוטין כי הוא חסום-

ויתרתי על ליבי-ויתרתי על חיי.