|
הוא מדבר איתי על כל מיני מפגשים פיקטיבים
בהייניקן בהופעה של xxx,
ואני כבר לא אומרת כלום.
כבר לא מאמינה לשום דבר,
רק מהנהנת
כדי שלא לסנן בין השיניים:
"שקרן"
כאב הבדיה גדול כל כך,
כמה הבטחות נפלו לתהום הפיקציה,
כמה יציאות עם החברים שלו הוא דיבר
כמה מפגשים בנינו הוא אמר
כמה גדולות ונצורות
הייתי אמורה לעשות איתו.
פעם הייתי נופלת כשהו היה מציע,
עכשיו איני מאמינה,
רק מהנהנת בנימוס,
מרגישה את צביטת האין ושותקת.
נעשיתי שותקת מרגע לרגע,
רק העיניים שלי
זועקות שבר
שמילים זעירות מלהכילן |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.