ראיתי אותם יוצאים יום אחד מתוך הדירה שלה בבניין. היא הייתה
בערך בת 25, הוא היה בן 19. זה מעולם לא נראה לי מובן איך יכול
להיות זוג כזה. תמיד שמעתי על כך שהגבר הוא יותר מבוגר לא
הבחורה.
הם תמיד נראו זוג מאושר מחייכים וצוחקים וביחד לעד.
גיבורנו בן ה19, נקרא יאיר בחיי היומיום, היה אדם מאוד מיוחד.
אם תרצו ממש שונה ויוצא דופן משאר בני גילו. אני אישית לא מכיר
הרבה בנים שלזכותם ניתן להגיד שיש להם חברות שהן יפהפיות
ומבוגרות מהם ב6 שנים, ייתכן שהעובדה שמעולם לא אמר דבר על כך
שהיא בוגדת בו עזרה לו.
זה נכון. הוא ידע שהיא בוגדת בו ולא אמר דבר. היא לא ניסתה
להסתיר את הדבר והרבה פעמים עשתה זאת בנוכחותו. לה קראו שיר,
היא היתה הילדה הכי יפה שראיתם מימיכם.
הם ביחד מאז הימים היפים של לפני בית הספר, אומנם רק לפני חודש
מלאו לי 14. אבל הזיכרון הראשון שלי של השניים היה כשהייתי בן
6. הם היו בכיתה י', אני כילד קטן וסקרן הסתובבתי בשכונה דלת
העניין שלנו. פתאום ראיתי אותם יושבים שם על החומה, היא הייתה
קצת יותר גבוהה ממנו אבל הוא גדל מאז, זאת הייתה הפעם הראשונה
שראיתי זוג מתנשק ככה. באותו רגע כל מה שחשבתי זה על איזו
הרגשה נוראית זה צריך להיות, ראיתי אותם כזוג אמיצים.
הם פחדו זה מזו, הרגישו שזה לא הטבעיות, אבל מהר מאוד זה נראה
כאילו התאמנו לכך ימים ולילות לפני כן. כיום אני חושב על זה
כאחד מהדברים הכי נפלאים שראיתי מעודי, אולי כי כל מה שאני
רוצה לעשות זה לנשק מישהי בדיוק באותה צורה.
מאז אותו יום הייתי רואה אותם הולכים ביחד, יד ביד, כמו הזוגות
מהסרטים הרומנטיים של אמא. ניסיתי גם אני ללכת ככה עם ילדה
מהגן ואח"כ גם עם ילדה מהכיתה אבל הן תמיד דחפו אותי הצידה
וחזרו לחברות שלהן, ואני נשארתי לבדיחת הבנים של אותו יום.
אחרי כמה שנים אמרו בחדשות שהייתה תאונה קטלנית, והמשטרה חושדת
שייתכן והיה דבר מתוכנן למעשה, לא שאיש האמין. הראו בטלוויזיה
מכונית שחורה כמו זו שהיא תמיד יצאה ממנה, והיו המון כתמי דם
על הכביש. כעבור כמה זמן זיהיתי שהמקום נמצא בדרך לבית הספר
וראיתי את אבא שלה, מוחזק באזיקים ומסביבו שוטרים.
באותו רגע נזכרתי בצעקות שהיו ברחוב כמה ימים קודם, משהו על
אהבה רגשות ורכוש... מאוד מעורפל היה...
אח שלי סיפר שהוא הולך לבקר את יאיר בבית החולים, כששאלתי אם
יאיר הולך לעבור ניתוח אמרו לי שמקווים שימצאו ניתוח שיעזור לו
אבל יכול להיות שלא נראה שוב את יאיר. אני ביקשתי ללכת ביחד עם
אח שלי כדי להיפרד מיאיר, הוא תמיד עזר לי בשיעורים וזה לא יפה
לא להיפרד ממנו, אז הלכתי גם כן.
הגענו לבית החולים- בניין גדול מכוער ומפחיד עם הרבה אמבולנסים
מסביב- אח שלי הוביל אותי עד שהגענו לחדר של יאיר, הוא נכנס
קודם ואח"כ אני, בפנים הייתה אמא של יאיר שניצלה את ההזדמנות
ללכת לשתות קפה. אח שלי דיבר קצת ואז שיר נכנסה בדמעות מנסה
להתנצל על מה שאבא שלה עשה, הוא הבטיח לה שלעולם הוא לא יעזוב
אותה בדיוק כפי שהבטיח ביום שהתנשקו בפעם הראשונה על החומה.
אני שאלתי "מה איתי?" והוא ענה "גם איתך אני תמיד אהיה ואבדוק
שאתה עושה את כל השיעורים ושומר על האח המופרע שלך." הוא
גיחך.
היא יצאה מהחדר לפני שאמא של יאיר חזרה, אח שלי נפרד ממנו
בחיבוק וכך גם מאמא שלו ויצאנו הבייתה.
שבוע אח"כ אח שלי נכנס בבכי הבייתה והודיע "זה נגמר. הוא לא
החזיק מעמד... ההלוויה מחר בבוקר..." הוא בכה כל הלילה והתלבש
כולו שחור יום למחרת- ממש כמו בסרטים. הוא השאיר תיק ליד הדלת
ויצא להלוויה, אני יצאתי לבית הספר. כשחזרתי הוא לא היה וגם
התיק לא, אמא בכתה ומלמלה שהוא נסע לארצות הברית לחיות עם אבא
שלנו ושהוא לא אוהב אותה יותר, לקח לי שעות להבין מה היא
אומרת.
שיר ביקרה בבית כמה פעמים, ניסתה להבין לאן אח שלי ברח אבל
תמיד יצאה עם יותר שאלות מאלו שנכנסה איתן. היא בכתה שנים על
כך שיאיר הלך ועל כך שהיא לבד כי אבא שלה בכלא, היא לא אהבה
אותו אבל הייתה צריכה את הכסף שלו (ככה טענה), לאט לאט ראו
עליה שכבר אין לה כסף בכלל ושהיא שוכחת מיאיר.
שיר היום מחליפה בחורים, מנשקת את כולם, רובם מכניסה לדירה
שלה- איפה שפעם חיה עם אבא שלה- והם יוצאים ביחד איתה, תמיד יד
ביד. יאיר גם שם, צעד מאחוריהם, הוא לא עוזב אותה לעולם, ממש
כמו שהבטיח.
הוא לא כועס עליה ולא עליי ואפילו לא על אח שלי, הוא רק נותן
מבט מוזר כשהם נותנים לה את הכסף, יש שאומרים שהיא עדיין אוהבת
אותו כמו שהוא אהב אותה. אני אומר שהוא עדיין אוהב אותה, הוא
עדיין שם איתה ועדיין בודק את השיעורים שלי.
הלוואי וכולם היו מקיימים את ההבטחות שלהם כמו שהוא מקיים,
מעניין מה היה קורה אז... | 