|
זהו שיר חזון
העצמות כשהן יבשות
כבר לא יכולות לרקוד
כמו אלו שלי עכשיו.
לא רק עכשיו,
התכוונתי להרבה ימים
כאילו מעולם לא ביקשו את
החופש מן השריר
הן צוחקות לי
מה את יודעת ?
לא יודעת
לא חושבת
כן ראית.
בועות אוויר צפופות
אחת ליד ההיא - אולי מליון
נתקעות לי בגרון
ובין העצמות לשרירים
ובעניים בועות
ועל הלשון מליון גם.
אני יכולה לקרב שתי אצבעות
ללחוץ חזק ולפוצץ שלושים במכה.
ככה אני גומרת אותך מהר מאוד.
( מתוך הספר " עור-מקומי " הוצאת גוונים ) |
|
|
אמא, למה יש גשם
?
המלאכים משתינים
מלמעלה, מתוקי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.