אנדרו, שהיה כולו בצבע כחול
( אי אפשר היה לטעות )
היה צועק עליי הרבה,
מגיע לך
מגיע לך
מגיע לי.

אנדרו שהייתי כולי שקופה בשבילו
( לא ידעתי אם זה טוב או רע )
היה מכשף אותי ערב אחר ערב
ולא הייתי מבחינה בו.

ראיתי זוג עניים
וכמה חבורות סגולות בצידן
( הוא אומר שנפל אבל זה נראה כמו מכות רצח )
והעניים שלו טוענות
שהן יודעות בדיוק היכן נמצא המקום
שבו נולדה השמש.
לזה אני מאמינה לו.

אנדרו, שלא שמע על קיומה של האמנות
( גם לא על הקתרזיס )
די לו להעביר אצבע אחת
בקצה כף רגלי
וכבר אני מתחרטת.

( מתוך הספר " עור-מקומי "  הוצאת גוונים )