אתמול הטבעתי דבורה
שמצאתי צפה אצלי ביין.
החיים כבר לא היו שלה,
אך גם חיי- איין.

בדייקנות המונעת משנאה
הטבעתי אותה בכיור.
היא נאבקה  בזרם בחוזקה,
אך אני לא עצרתי לברור.

לא היו לי נקיפות מצפון,
וגם הכעס כלפיה לא היה אישי.
זה היה בתוכי צפון,
מן רוע לא אנושי.

ואם קיים גלגול נשמות
אולי אהיה פעם דבורה
ולא אבוא אליך בטענות
אם תעשה לי כשעשיתי לה.

ואולי אצטער על שמש חמימה
וגם על ריבה, ואבקת פרחים
אך לא אנטור לך טינה,
כי רוע - זה טבעם של אנשים.