נשמתי כלהבה הדועכת.
נגמרת עם כל טיפת שעווה.
עם כל דמעה.
עייני יבשו.
סבלי אינו תם - רק גובר.
עם כל שנייה שעוברת.
עם כל איבוד של חבר.
תמיד אני אשאר לבד,
תמיד אהיה עצוב.
דמעות ממני כבר לא יצאו,
ודמי כבר נקרש.
עכשיו קרוב אני לסוף,
לסוף עידן הסבל.
אתקדם לעבר האור הנצחי,
המוות כעט מחייך לעברי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|