|
אל תוך חיי אני מדממת
פרגים של טירוף ווורדים של שנאה
ומתוך מחסומי אתה שוב אוזל לי
כמו זכרון של תקווה אבודה
ההיית קיים או שכל עולמך הוא
רק הזיה טכנית של חשכת דכאון
והמצאתי אותך והיית משענת
שכמו אד נעלמת מול ההגיון
חסר לי אותך שתוכל שוב לשמוח
בשחור הדמיון שמשוטט בתוכי
והיופי הזה שנועד רק לשנינו
מוצא את דרכו לתוך יום-יומי |
|
|
דודו בא אלי
וביקש קצת קוק
אמרתי לו
דודינקה אתה
יודע שיש לי רק
גראס אז הוא
ביקש קצת גראס
אמרתי לו דודילה
אתה יודע שיש
יובש עכשיו גם
חורף וגם בלאגן
בגבול, אז הוא
שאל אם יש לי
כדורים,
הזדעזעתי אמרתי
לו דודו אני לא
מחזיק כימיקלים
דיברנו על זה
לא?
אז הוא ביקש
אקונומיקה
נתתי לו, אני לא
מסוגל לסבול
כימיקלים.
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.