ביום שלישי אני וחבר הלכנו להצגת חצות של "מועדון קרב".
זה נראה בהתחלה כמו עוד ערב רגיל ,אספתי אותו מהמרכז כרגיל
ונסענו באוטו של אבא שלי , כל הדרך דיברנו וצחקנו ,ככה אנחנו ,
זורמים טוב , אבל כשהגענו לת"א התחלתי להרגיש מוזר , כשהלכנו
לקנות את הכרטיסים ,הכרטיסן הסתכל אלי בצורה משונה , לא ממש
התייחסתי אליו ,בכל זאת בן אדם בו 27 קופאי בקולנוע ,התירוץ
שלו זה בטח שאהבתו האמיתית זה מוזיקה וזאת עבודה זמנית עד שהוא
יתגלה , נתרה בקיץ הבא , לוזר , אבל כשנכנסנו וקנינו פופקורן
ושתייה שוב נתקלתי באותו מבט , עיניים בוחנות שמנסות להבין
משהו אך באותו זמן כאילו שכחו שהם לא רואות ובלתי  נראות .
נכנסנו לאולם והתיישבנו , אני קיבלתי פתאום חשק לעשן  וחבר שלי
נעץ מבטים באיזה כוסית שישבה שלוש שורות מתחתינו ולא שם לב
שאיזה איש שמן אחד מתכוון לשבת אליו , רק בזכות צרחה לא מתפשרת
שלי הוא ניצל מהימחצות טוטאלית.
רגע לפני שהאורות כבו הוא עוד הספיק לומר לי שנראה לו שלכוסית
אין חבר כי היא באה עם שתי חברות , חייכתי אליו והסרט התחיל.

בהפסקה הלכתי להשתין ושאלתי אותו עם הוא רוצה משהו , הוא לא
הגיב רק הביט  בכוסית שלו . בשירותים נתקלתי בשמן שהוסיף לערב
מבט מוזר משלו וחזרתי למקום שם חיכה לי חבר שלי עם חיוך על
הפנים ,
" מה קרה" שאלתי ,
"כלום" אמר.
"אז מה אתה מאושר" המשכתי,
"אחלה סרט , לא?!" ובזה הוא סיים את העניין.
הייתה לי הרגשה שהוא מתחמק אז הנחתי לו .

כשיצאנו מהאולם בסוף הסרט מחאתי בפניו על כך שאין אולמות
קולנוע למעשנים והרגשתי שאני מדבר השם קהילה שלמה , הייתי
מבסוט על ההברקה עד שהוא ייבש אותי במילים "מאוד מקורי , חשבת
על זה לבד " והלך לקנות לו קופסת "camel" , נשארתי במקום
והדלקתי סיגריה כדי להוציא את המבוכה בצורת ענן ולראות שהעקיצה
לא פגע בקוליות שלי , כשלפתע הרגשתי תפיחה על כתף שלי הסתובבתי
ומולי עמדה הכוסית של חבר שלי , לפני שהספקתי לומר משהו היא
נתנה לי נשיקה על הלחי ודחפה משהו לכיס שלי , משותק כולי
התבוננתי בה מתרחקת . כשההרגשה חזרה לגוף שלי הושטתי יד לכיס
ושלפתי חתיכת נייר , "רונה 345346-053 " היה כתוב עליו , ואז
גם הופיע הפלשבק שלו כשחזרתי לאולם בהפסקה , יושב נינוח וחיוך
על פניו , עכשיו הבנתי , "זריז הממזר" מלמלתי לעצמי וזרקתי את
הסיגריה .
כשהוא חזר אמרתי לו "רונה הייתה פה",
"מי?" הוא שיחק אותה מופתע ממה שאמרתי,
"רונה...הכוסית שלך מהסרט",        
"שלי?! מה רצתה?",
"היא נתנה לי את הטלפון שלה",
"טוב,תהנה",
"מה תהנה? זה בשבילך!"
"לא רוצה אותו"
"טווווב , אז מה אני אעשה אייתו?"
"מה אכפת לי , בינתיים רוצה ללכת לשתות?" הוא שוב העביר נושא.
"טוב" דחפתי ת'דף לכיס והלכנו.

הגענו לפאב קטן באזור אלנבי נכנסנו והתיישבנו על הבר ,
"הייניקן , פעמים" אמרתי לברמן ,                
"יום רע ?" הוא ענה,
"לא , הכל אחלה" עניתי והסתובבתי לחבר שלי.
"תגיד מה נהיה עם האנשים , חיים בסרט אה ?!"
"עזוב אותם , נרקומנים כולם , אבל ראית את שתי היפיפיות בשולחן
הפינתי?"
הדלקתי סיגריה והסתובבתי , ככה בדרך הגב , וואלה שתי בחורות ,
בלונדה וברונטית , אחת עם קוקטיל השניה עם בירה יושבות לבדן.
אני אומר לכם לבן אדם הזה יש חוש שישי לדברים האלה , כמעט לא
נתנו לו רשיון בגלל בדיקת העיניים אבל תכניסו אותו לחדר חשוך
עם הרבה אנשים והוא ימצא את הכוסיות וגם ידע מאיזה בציר הם.
"נו , יש מצב?" שאלתי .
"וואלה , תוביל" הוא ענה.
"בשמחה" עניתי ולקחתי את בירה שלי.

ניגשנו עליהם ובטון השדר תוכניות רדיו ליליות שלי אמרתי,
"הי בנות , אפשר לשבת?",
"כן" ענתה הבלונדה , והעיפה מבט לחברתה.
"אני וחבר שלי פה אמרנו לעצמנו שעם לא נדבר אתכם הערב זה יהיה
אחד הדברים שנצטער עליהם כל חיינו" המשכתי לשדר כששתיהן מביטות
בי בחיוך.
"אז מה אתן אומרות על ללכת לרקוד קצת ולהכיר אחד את השניה?"
סיימתי את דברי .
"איפה חבר שלך?" שאלה הברונטית .
הביטחון שלי צנח הכי נמוך שהוא יכול...לה..לה.. לים המלח ,
הסתכלתי ימינה אליו לבדוק עם הוא שם ועם הוא שמע את השאלה,
חזרתי להביט אליהן  ובחיוך לא מבין שאלתי "סליחה?".
עכשיו המבט שהיה לי עבר אליהן .
"חבר שלך? איפה הוא?" היא חזרה על עצמה אך יותר לאט כאילו שאני
מפגר או משהו.
"מה הבעיה אני רוצה להבין?" התערב חבר שלי,"לא בה לכן לא
צריך".
"סליחה , על מי אתה חושב שאתה עושה פוזות , אנחנו לא חברות שלך
שתדבר אלינו ככה !" תקפה אותי הברונטית.
את ההלם שקבלתי מהתשובה  ואת הניסיון לעכל על איזה נעלים נפלנו
קטע , "בואנה כדי שתתחילי להרגיע יה מטומטמת!!!" שפלט חבר שלי
.
הבטתי בו קפוא ולא מבין איך נכנסנו לכל הבלגאן הזה כשלפתע
הרגשתי מכה חזקה בפנים מכיוון הבנות עפתי לכיוון הרצפה דרך
הכסא של חבר שלי שפתאום נעלם הכל נהייה חושך ורק ברקע התנגן
ופול ווליום "WHER IS MY MIND".

סוף