מיכל וסט / עם עלות השחר! |
הוא ארז את חפציו
ולקח גם זיכרון
את זיכרון שנות ילדותי
הוא אסף אל הצפון.
בין גבעות אל יערות
את חייו הוא משלח
נותרתי כאן בלי שיח
לא נותר לי גם לא ריח.
עם עלות השחר
פורח זרע של כאב
איך אוכל לחבק?
גם אתה עלי חושב?
געגוע למגע ידך
לפני שנרדמים
לחיבוק, לנשיקה
לאהבת הורים..
הוא ארז את חפציו
להתחיל את החיים
האם תשוב לחבקני
כשם שהיה כשהיינו קטנים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|