יצא לי לחשוב לא פעם, על מה קורה בחיים שלי, והאם זה קורה
נכון?
אני לא ממש בטוח מה נכון אבל אני כנראה ידע כשאני יגיע לשם.
חשבתי על העבר שלי, וניסיתי למצוא מתי באמת הייתי מאושר ושמח?,
הגעתי למסקנה האחת והיחידה - כשהייתי מאוהב. כשהייתי מאוהב
והייתי עם מישהי אז הייתי מאושר באמת, ואיך ידעתי שהייתי מאוהב
באמת?, כי כשזה נגמר, לקח לי כל כך הרבה זמן ותמיכה מחברים כדי
לעבור את זה ככה שאני לא חושב שיכול להיות שלא באמת אהבתי
אותה, ואם יש אהבה מעבר לזה, אז אני לא רוצה לדעת מה קורה למי
שנפרד כשהוא מגיע לשם כי אז בטוח כואב לו הרבה יותר.
אם כך, לאחר הקדמה קצת לא מעניינת, חשבתי על איך זה שעבר כל כך
הרבה זמן בלי שאני ימצא מישהי נוספת שתתאים לי?, יש לי כל כך
הרבה אנשים שאני מכיר, ככה שנורא מוזר לחשוב איך אין לי חיבה
לאף אחת (טוב, האמת, שעכשיו אולי יש איזה אחת).
מישהי אמרה לי פעם, שזה ממש מדהים לחשוב כמה בלתי אפשרי זה
למצוא מישהי שאתה ממש אוהב, וכמה יותר בלתי אפשרי זה למצוא
מישהי שגם תאהב ככה אותך, ועם כל זה, בכל זאת הדברים האלה
קורים. אז האם זה אומר שככל שהזמן עובר והציפייה גדלה, כך יבוא
משהו טוב יותר?, האם באמת שווה לחכות את כל הזמן הזה לאותה
המישהי בזמן שיכולתי לנסות ולבחור אחת שנראתה לי פחות מתאימה?,
וכל זה רק בהנחה ובתקווה ובלי שום הבטחה שהיא תתאים לי באמת?,
האם כל זה שווה את זה?
אני מאמין שכן, אני לא הייתי רוצה להיות עם מישהי שאני לא רואה
את עצמי איתה במאה אחוזים, אבל כמה בנאדם יכול לחכות?
אמרו לי פעם לחיות את הרגע...ועשיתי את זה, חשבתי שיהיה נהדר,
אבל מה שלא חשבתי עליו, זה שאם את ה חי רק את הרגע, אז כשהרגע
נגמר, גם אתה נגמר, וככה קרה לי, כשנגמר הרגע, נפלתי חזק לרצפת
בטון שאני ראיתי כגינה מדהימה מלאת פרחים ולא שמתי לב שהרגע
עבר. עד שכבר הבנתי שהוא נגמר, זה היה מאוחר מדי והיה לי קשה
מאוד לחזור לחיות רגיל.
אם כך, שאני אמליץ על לחיות את החיים במקום את הרגע?, אני לא
חושב, כי כשאתה חי את החיים, אתה מפספס את כל אותם הרגעים
שהיית יכול לחיות.
אז מה בעצם כדאי לעשות?, אין לי מושג, אני ישמח לתשובות אם יש
לכם...
אני מאמין שהכי טוב יהיה במקרה הזה להגיד שצריך לחיות את החיים
אבל לא לשכוח לשים לב גם לאותם הרגעים הקטנים.


בכל מקרה, חבל שלוקח מלא זמן לשני אנשים כאלה להיפגש, להבין
ולהתחיל אחד עם השני כדי שזה יקרה, חבל שאין להם את האומץ ישר
כשהם נפגשים להגיד את זה, אבל זאת הדרך כנראה, זה מה שעושה את
זה כל כך מיוחד. אני רק מקווה שלי זה ילך טוב, אני לא ארצה
לחכות כל כך הרבה זמן ואז לגלות שלא יצא מזה כלום, ולכל האחרים
שקוראים את זה, בהצלחה גם לכם, ותזכרו שצריך לנסות, הרי אין
ממש מה להפסיד...