מבין סלעים שחוריי- גוון
שוכבה על בטנה בוכייה.
לאור ירח מלא עשן
זוהרה דמעה מלוחה.

ים סוער בין גופה לנפשה,
על פרקייה אזיקיי- זהב סוגרים.
רוחות פוטנציאל מנשבות בין
הצללים.

אני רוצה לעוף הרחק,
להתרגש מאהבה ואמת.
'כנפיים עולים ביוקר, ילדתי,
ואהבת שווא תטמא עתידך
באמת.'

בראשה צורמים לחניי-
התמימות,
בליבה צורבים חתכיי-
המציאות.

'זה הכל מחושב, ילדתי,
אין מקום פה לספקות.
במבט לאחור את תראי,
הכל תמיד נראה
ורוד.'
אבל אני לא חשה בטוב.
אני לא מרגישה...

מבין סלעים שחוריי- גוון
שוכבה על גבה שקטה.
לאור ירח מלא עשן
זוהרה - נקמה מתוקה.