מבין סלעים שחוריי- גוון
שוכבה על בטנה בוכייה.
לאור ירח מלא עשן
זוהרה דמעה מלוחה.
ים סוער בין גופה לנפשה,
על פרקייה אזיקיי- זהב סוגרים.
רוחות פוטנציאל מנשבות בין
הצללים.
אני רוצה לעוף הרחק,
להתרגש מאהבה ואמת.
'כנפיים עולים ביוקר, ילדתי,
ואהבת שווא תטמא עתידך
באמת.'
בראשה צורמים לחניי-
התמימות,
בליבה צורבים חתכיי-
המציאות.
'זה הכל מחושב, ילדתי,
אין מקום פה לספקות.
במבט לאחור את תראי,
הכל תמיד נראה
ורוד.'
אבל אני לא חשה בטוב.
אני לא מרגישה...
מבין סלעים שחוריי- גוון
שוכבה על גבה שקטה.
לאור ירח מלא עשן
זוהרה - נקמה מתוקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.