תמי ליבנה / כשאמות |
כשאמות,
אל תכרה לי קבר
להניח עליו פרח.
אל תצרור נשמתי
בצרור החיים.
למים השלך גופתי
מאכל לדגת הים.
תהא נשמתי
מרחפת מעל הגלים,
חופשיה,
כרוח אלוהים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|