תמי ליבנה / כשאמות |
תמי ליבנה / כשאמות |
כשאמות, אל תכרה לי קבר להניח עליו פרח. אל תצרור נשמתי בצרור החיים. למים השלך גופתי מאכל לדגת הים. תהא נשמתי מרחפת מעל הגלים, חופשיה, כרוח אלוהים. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|