שטיחי אדם ארוגים בלבן
כי שלג רך דגדג אפם רחב נגוע
לרקד שרועים בשלל אפור רחב נגוע
בכתמי בורדו כהים כיין זול, בציר שנתקלקל
במרזב אציל נמלט.
חביותיו מנותצות על מדפים, ברזיו סדוקים
כשהיין מחלחל שם שוב ושוב ושוב,
עצוב.
והם גרומים כי לא יכולו לו לשלג הנפלא
המשמח כל לבב בשני צבעים שלשניהם אזר אומץ הלוציפר הלז לומר:
גרומים, גרמים, גורמים,
בואו אלי מפורקים, ראשוניים,
גלמים, חוטי שנים, סלילים מגולגלים הפכפכות,
מפורדים לרצועות רימה ששובע לא ידעו,
צורמים, גלומים, לגומים וגרומים.



מתוך: "שירים של יום ויום"