גילי קים / דה-ז'ה-וו |
החמצה בגון ורוד וצמרירי,
שהרי זכרך רך ונעים למחשבה.
נעים. אני בוהה בך.
גלים נעים אלי, גלי תסכול,
שכן יומי אינו מגיע והנני צעירה.
רע. איני בוהה בך יותר לא נדבר.
שהרי תירוציה של מאכלת הבדידות
באו בינינו לבושים במספרים.
שמונה עשרה אביבים ועוד חמש,
ויקירי מתעקש
להיות עוד דה-ז'ה-וו נוטש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|