עת עלה חיוכך והאיר
וזרח לי השמש מים
רוח ליטף, העביר
את מגע ליטופך מאי שם

עת ענן רגשותייך המטיר
על אדמת הטרשים של חיי
נבטו ניצנים חדשים
וצבעו בירוק אופקי

עת נצנץ לו כוכב הצפון
שהציץ משמיים קודרים
שוב ידעתי כחולים הם שמי
ואני בכוון הנכון

כי לבך, הוא כוכב שדרך
לסמן נתיבי ללבך
והאור שהביא חיוכך
הוא שמש עולה במזרח

יש דברים נסתרים בעולם
כמצולה ורוח של ים
נתיב מתפתל בלי סיבה
להפגיש בין אדם לאדם

לא אשאל הנסתר ופשרו
איך צלבו וקצרו מרחקים
רק ידעתי אדם ושברו, אישה בדרכו
ראשית ומגע של חיים.