תמי ליבנה / בא האביב |
לבשה שלמת אביבה.
הקיץ חלף
בא הסתיו
גם הוא
יאסף אל אבותיו.
לא תבנה
קינה על בדיו.
שוזרת לה זר
לחמם הלב
עד יעבור זעם
עד בא האביב
היא תפרח כשושנה.
אוספת עליו
הנובלים
למזכרת
בנשיקותיה
מרטיבה פניך היבשות
חיבוקה מחמם
את הגוף
השדוף
הנכמר אליה
עת האביב
הגיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|