שום-מקום מקום / בדרך חזרה |
רחוב שבו הכול מתרחש
ילדים משחקים, זקנים מחששים
הנהגים נוסעים ועובדים סוחבים.
הולכת בדרך חזרה
שוב פעם אל לא הנודע
ורק הדמעה משחקת לי כאן
כי עצוב לי ואני לבד.
הזקנים שברחוב
מעירים לי בקול גדול
"למה את עצובה ילדה יפה
כל החיים עוד לפניך עכשיו"
ואני מסתכלת וצוחקת
והדמעה פתאום מתגלגלת.
היא ברחה מגלל הצחוק
אצל נוצרה מגלל העצב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|