|
כששכירי החרב, מוטות עץ ארוכים בידיהם,
לוקחים אותך הרחק מכאן,
החדר מתכווץ מאחורי גבך,
דלתותיו הטרוקות מדממות ורוד.
בבוקר תזחל אליי חזרה -
חירשות גבך הנסדק לאיטו
קימוט סדינים ושדיים. |
|
|
אשתי אופה לי
בכל בוקר במה
חדשה.
אשת חיל מי
ימצא?
לא, באמת, איפה
מוצאים? מזל
שאין לי שיניים,
אחרת גם אותן
הייתי שובר
בלעיסה.
אפרוח ורוד,
נשוי באושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.