ענת אבישר / בדרך הביתה |
אתה ממשמש פטמותיי
על כביש מס' 1, במהירות
בה ההרים מתקרבים אלינו.
רק דוושת הגז של הסיאט יודעת -
הלב הוא החומה
שמעל בריכת הסולטן, הריקה תמיד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|