|
שבילים אדומים לתוך ראשי.
שבילים מפותלים אל תוך מחשבותיי.
גם באור אני מסתבכת בין הכיוונים
נשנקת בחוזקה בין הים אל הסלעים.
עוד מעט אני נגמרת בתוך בקבוק
מנסה בכל כוחי להגיע אל החוף.
אולי אמצא מקום להניח את הראש.
אולי אמצא נחמה בין זרעותיך,
אך יום אחד גם אתה תקום ותלך.
בעיניים דומעות אביט אל הירח.
אולי ממנו אקבל סימנים.
היכן נמצא האחד שאוסף דמעות של אנשים?
כי לי כבר נגמרו כל השבילים. |
|
|
"הקבצנית מטבע
ממני ביקשה/
כשלא נתתי היא
עמי התגוששה/ מה
לעשות, ענה
בבקשה!"
"עזוב בוא נלך
לבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.