עומד בקצה העולם
העולם שלי, לא של כולם,
מביט מטה אל הקצה,
רוצה... לא רוצה...

מחפש סיבות, מחפש הצדקה
לשוב לאחור, להתחיל מהתחלה,
מנסה להכחיש, להסתיר,
אולי לדחות את ההרגשה הנוראה,
ללא תקווה וללא הצלחה...

מרגיש את הרוח הקרירה על הפנים,
מרגיש את הכאב - שגדל שם בפנים,
מרגיש את התהום שבלבי,
מביט מטה - עומד להפסיק את קיומי...

למעלה חושך,
למטה אבדון,
מביט אל הלילה,
הלילה האחרון,
והפעם אינני הולך לישון...

אולי אתן עוד הזדמנות לחיים-
לרגעים היפים...
לרגשות הסוחפים...
היסוס - שבריר של חרטה -  
שמייד נחתך משברי האהבה...

חיוך עולה על פניי,
הפעם האחרונה שאפגע בגללה,
הפעם האחרונה שארגיש את הפגיעה,
הפעם האחרונה שהנפש תפצע,
פעם אחרונה שאחשוב על החיים,
ופעם אחרונה שאפחד מהמוות,
מביט שוב למטה- הדרך האחרונה,
מבטי אל הקרקע- הדרך הנכונה...

עכשיו זה הזמן לקחת נשימה עמוקה,
נשימה טהורה- הנשימה האחרונה,
זה הזמן לחשוב על הלא נודע,
לעצום עיניים ולקפוץ אל האפלה....