ככה סתם משום מקום
       ככה סתם פשוט פתאום
       בין אור ירח ועץ ירוק
       באור ירח נדם הצחוק
       שתיקה דקה וארוכה
       בסלע אבן חקוקה .

       רוצה לברוח , אין מנוס
       רוצה לצעוק אולי לכעוס
       בין חומה ומקלט לשכוח מייחל
       מחפש מסתור מזיכרון מתפתל
       של רגע מר וכאב מחלחל .

       שואל שאלות ,לא מוצא תשובה
       בסבך טעויות מחפש הקרבה
       חסר הבנה ברגעי הקר
       עוד חומה מנסה לשבור
       בדידות מתישה בעייפות עטופה
       מאיימת לפרוץ בלהבות השריפה .

       ואיפה השביל עם הצחוק המאיר
       ירח , עץ , הסוד השביר
       אותה השתיקה שלאבן דבוקה
       אותה דקה נצחית ארוכה
       תשאר כסימן בתוך הנשמה
       נעולה ביני ובין אמא אדמה .