רמו ללוש / הולך לאיבוד |
האתמול כה ברור
המחר לא ידוע
כל יום עוד אכזבה נוצרת
אתה פה שבור
בין כאב לשמחה
נאחז בתקווה הבוערת
בין עבר ועתיד הולך לאיבוד
דלת נפתחת אחרת נסגרת
מחפש את עצמי בסבכי השבילים
בתהומות של דרך אחרת
לתת נגיעה באור האבוד
לפני שעוד דרך נגמרת .
הבלבול המתיש
בין הטוב והרע
והנפש לרגע נשברת
כמו נחש שמכיש
מתפתל בגופך
תחושת המחנק גוברת
אך מכל רגע מר
ארוך או קצר
ישנה מתיקות שנשארת
כי רוחו של אדם
אם נחלשת מעט
חזקה מתמיד נשארת
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|