הגר בוחבוט / הלילה שלנו |
צעדים מהוססים
קהות חושים מוחלטת
אצבעות סדוקות
דפיקה חלושה בדלת
עיניים לבנות
ריקות מאהבה
שפתיים מקומטות
של נפש אבודה.
תן לי לנסות למצוא
מזור לבדידותי
עצב יכול להיות סופני
במינון תמידי.
לטף את שערי
אחוז אותי היטב
כמה לבד אפשר לחוש
בתוך חיבוק אוהב?
תסחוט ממני את טיפות
הרגש הבוכה
ותתלה את הדמעות
על איזה עץ יפה.
שיפרחו להן למעלה
גבוה מכאבי
שלא יוכלו למצוא דרכן
חזרה אל תוך לבי.
נגן לי שיר כזה עצוב
תבכה עם הגיטרה
לפעמים כוכב אחד נראה עלוב
למראהו של הלילה
לבסוף ארדם בזרועותיך
אתה תכסה את שנינו בשמיכה
תגיד לי, כמה כבר אפשר להתגעגע
ללילה שמעולם לא קרה?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|