ושוב הוא נוסע דרומה
להתנחם בזרועות האחרת
חבול מושפל וכואב
מלא בתיעוב עצמי
ושוב סערת יצריים שיוצאת משליטה
רגעים של פורקן ושוב רגיעה
וכמו בשידור חוזר עליה הוא שוב חושב
והיא כבר לא תמימה
שקרים קטנים עולים על בדל שפתה
ובלי משים היא מעליבה
ועדיין היא אותה בחורה מופלאה
אהבתו היחידה
עדיין אותו מבינה
האדם היחיד שאת שערי נפשו פתחה
ושפתיה בשרניות חושניות,ירכיה רכות,
שקע צווארה מריח ריח של זיכרון מתוק
מבולבל וכואב מחבק מתנחם
והיא כבר על גל אחר
מתכנסת בתוך עצמה
הוא כבר לא יקרה לה אהובה
רק זאת שהייתה
ושוב שערת יצריים
דיבורים שאחרי,מחמאות מחזקות
למה בלילה ההוא כששפתיהם נפגשו
הוא לא העניק לה כמו שעשה רק לפני דקה
נוסע צפונה מבולבל
מסתכל בשעון,מאחר
יש לי אימא כל כך מבינה
היכן הצפון ואיה הדרום
זוגיות שיכלה לפרוח
נבלה עוד טרם נזרעה
או אולי רק חודש של בילוי והנאה
והיא כבר לא אהובה
אלא רק זאת שהייתה
איך מגע שיום אחד הוא טוב ונעים
לאחר יממה הופך כבר למגעיל
עוד מעט מגיע והכל כבר ברור
ומה שנותר זה רק זיכרון של מה שיכול להיות
זיכרון מריר מתוק. |
