אפילו האנשים שיצאו לסאם-בו מהמחשב אמרו לו לברוח מהר. הסדינים
מגיעים, ואין שום דבר שאתה יכול לעשות. חוץ מלברוח, יעני. בת
היענה היתה מותנעת בחוץ, השמיים הגבול, השמש כבתה, והקלישאות
רצחו את תוצרת הארץ עם גרזן קהה. קווי מחשבה מונעת עברו שתי
וערב באוזנו של סאם-בו, חותכים את המוח שלו לחלקים נורא קטנים,
אחד מהם כמעט ונפלט החוצה דרך פיו. הוא כמעט רץ אפילו, בנסיון
להגיע לאוטו לפני שהאוטו יגיע אליו. מבט אחד לשמיים גילה לו
שיש שמיים, אבל מבט אחד לאוטו גילה לו שאין אוטו. הבעיה היתה,
שאחד הסדינים הגזעניים חתך אותו לשניים, ואחר כך לארבעה חלקים,
כדי שסאם-בו יישאר בתחום השיפוט שמקנה לו מוות. האוטו חירחר
חירחורי גסיסה כשסאם-בו הגיע אליו, והדיזל נשפך כמו יין.
התמונה העציבה את סאם-בו, ואז נזכר שאין מקום לעצב, צריך להיות
חזק, צריך להיות נורמלי, צריך לפחד. השינה הדירה שינה מעיניו,
והסדינים כבר נראו בכל מקום. עצב רק היה מגביר את הרצון של
המוות לפשוט על סאם-בו, להיכנס לכל רמ"ח איבריו, ואפילו לעוד
י"ג איברים שסאם-בו לא ידע עליהם עוד. סדין אחד היה תלוי מת,
מושרה במוות של עצמו כמה שעות כבר. הוא היה המבשר, וסאם-בו
טיפל בו בעצמו. חתך בגרון, מאוזן לאוזן, כמו בקרית ים. נא
לקרוא בהטעמה קדמית. ונלך קדמה, וסדיני עפר יעזבונו. (קוהלת
איפשהו, נראה לי) ברוס ספרינגסטין אמר פעם אפילו שהוא נולד כדי
להיות גרוע. למה להיוולד כדי להיות גרוע? למרות שסאם-בו היה
יכול להשבע לכם באמא שלו שברוס לא אומר גרוע, הוא אומר פרוע.
אבל באנגלית. כל הקטע הוא שכלבים אפילו לא מבינים מה הוא אומר,
אז אם גם אנחנו לא, אנחנו בדיוק כמו כלבים. לא הספיק לו מספיק
גזענות לחיים אחד, והסדינים כבר רודפים אותו. בטח השמוק
מהמכולת אמר להם איפה סאם-בו גר. מה, רק בגלל שהוא סאם-בו הוא
צריך למות? איזו מן שאלה זו? בטח שלא. מישהו חושב אחרת? "אני",
אומר איזה סדין, מסתער על סאם-בו, חוטף מכה ישר לאיפה שהוא
משתין, מתמוטט על משהו-שהוא-לא-שם-לב-מה-הוא-בדיוק, ומתעלף
לגמרי. הפציעה בלב לא שייכת כאן!! צועק ליבו של סאם-בו. אין לי
פציעה בלב!! צועק סאם-בו לליבו. אה!! צועק חזרה ליבו לסאם-בו,
וממשיך לפעום בשיגעון, בעוד סאם-בו עובר בטירוף בשדירת הסדינים
הממלכתית. השעון שלו מצפצף. כמו מכשיר איתור לוויני ג'י פי אס
מזדיין לסדינים מזדיינים אפילו בהרבה המוני אינסופי יותר,
השעון שלו מצפצף. סדינים קופצים עליו מכל פינה ביער, ומובן
שסאם-בו מת.
גם אישתו, אבל זה קרה, כאילו, המון זמן לפני.