ולפעמים, נשבר מהכל,
והסוף נראה יותר רחוק מיום האתמול,
והחיים, כאילו בכוונה הם הולכים לאט,
והדבר היחיד שמחזיק אותי פה זה את,
וכשאת אינך, אז אני לבד,
צונח למטה כמו המדד,
מנסה לשלוח אליך יד,
ואת מתמהמהת רק רגע אחד,
רגע אחד יותר מדי,
את כבר לא שמה לב אלי,
החיים בחוץ הרבה יותר יפים
דרך זוג עיניים כחולות,
כי על מה שאני מביט - את כבר לא יכולה לראות,
זה קשה להבין אני יודע,
לפעמים גם אני קצת מסובך,
אבל אולי בגלל זה בחרתי מכולן רק אותך...? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.