|
חדרי
שקט ואפל
כתליו קרים
תקרתו גבוהה
עוברים הימים
עליו ועל
השולחן המאובק
אשר בפאת החדר
ועל המיטה
שקברני תחתיה
ימים ולילות
תחת סדיניה
הלבנים
חדרי
מפרפר בין
חיים ומוות
דעך אור הנורה
הבודדת
שהאירה חללו
ומסתירים וילונות
מאובקים
את קרני השמש
הצחורות
שגמעתי חיים
מהן עד תום
כאילו היו
מי מעיינות עתיקים |
|
|
בסוף המסלול של
היום השלישי
בטיול השנתי
הציע עמרם
המדריך שכולנו
נרד למעיין, שמה
מאחורי חניות
האוטובוסים.
כל שכבת יא'
היתה ממש ממש
שמחה.
שלכם באהבה,
מעיין.
עוד חוויות
מרגשות בטיול
שנתי יבואו
בהמשך
(בפעם הבאה נספר
על החדרת
המצלמות למקלחות
של הבנות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.