הלמות של לב פועם
שכבר דמם
ורגשות, נהר גועש זורם לים
לים של אהבות
ששוב סער
אחרי שלב פועם
של אהובה, עצמו סגר.
קולות מתוך דממה
של האובדן
מילים קפואות
הופכות לגשם מענן
וקרן שמש מלטפת
את העור
ואור בהיר מפציע מהשחור.
גוף אדם, שבור שפוף מאכזבות
תלמים צרובים
על לחיים נפולות
ויד מושטת מאי שם
מוחה דמעות
וקול לוחש, אני אתך
רוצה להיות.
אני רוצה, לוחש לו קול שמצלצל
פעמוני תקווה לאיש אבל
להיות אתך, לחוש אותך
להתחבר
להיות לגוף אחד
שיתגבר.
מבט אוהב מזוג עיניים
שחולמות
חיוך שלוח שעולה כמאורות
ולב פועם מתוך חזה
ומהדהד
כמו לוחש לי: אהובי
כבר לא בודד.
תודה לך אהובה על הקולות
על מעיין נובע
רגשות
על לב פועם שבי המיס
קרחון עצבות
על הרצון לשוב לחיות
ולא למות... |
