|
היא שכבה על המיטה-ספה בקיבוץ נידח ליד הכינרת
חיסלה סוכריות ממכרות
ובכתה.
ברקע היא שומעת ילדים צורחים מהנאה בבריכת הקיבוץ
את שיר הקיבוץ המעצבן מנגן ברקע
אבל כל זה היה מטושטש
היא בכתה.
למה היא הייתה חייבת לנסוע ולהחמיץ
להחמיץ את ההזדמנות להיות איתו.
לפני שהם הכירו
חופשה בכינרת נראתה נחמד ואולי אפילו יותר מזה
אמנם אחיה הקטן בלתי נסבל
אבל המשפחות שיהיו שם נחמדות
אפילו ההורים שלה לא נראו אז כמטרד רציני
מה יותר רע מהכינרת.. חוף שלו ורגוע, מים צלולים.. צמחיה בכל
מקום.
כך היא דמיינה את החופשה
אבל כל זה היה לפני שהיא פגשה אותו
ועכשיו, היא בוכה.
אין כינרת יותר
וגם בטח לא תהיה
והוא, הוא יכול להיות
אם הוא רק ירצה
יום שישי בערב
כולם במסיבה מרחק שלוש שעות ממנה, גם הוא
והיא, בוכה.
|
|
|
ילדה קטנה בגן
חשוך ישבה לה
לתומה,
אנסתי והשארתי
אותה מדממת
ערומה,
וכשהלכה אחרי
שבועיים לדווח
עם אימה,
אמר לה השוטר
בזוהי הנימה:
חבל שלא הגשת
לפני שבועיים את
התלונה,
כי מה שנשאר
בינתיים אפילו
לא שווה תמונה,
אולי אם תתאמצי
קצת ותשחיתי את
גופך,
נוכל להגיש
תביעה קטנה
אולי זה גם
ילך.
סנאי באקסטזה,
ברגע פדופילי
ומלא אהבה לרשות
המבצעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.