- גבירותי ורבותי זהו הזמן להגיד 'מזל טוב' -

מושך את אופניו החדשות מתוך החריץ החלוד שם גלגלה הקדמי היה
תקוע ונותן להם סקירה בעיניו, אינו פוסח על הצבע הטרי והמבריק
לאור השמש, על הגלגלים שטרם נשחקו, על הכיסא המרופד שעוד לא
ידע קרעים ובלות, ובעיקר התבונן הוא על ההגה האופקי, מת לשים
ידיו עליו ולזרום עם הרוח נגד הזמן.

- קדימה ילד, תרחף!! -

מעביר את רגלו השמאלית כמו עולה הוא על סוס, מעבר לכיסא
המשולש, מתרחב בנוחות עם ישבנו על הקרקע המרופדת ועם קצות
אצבעותיו נוגע במשטח הבטון שלא ליפול, אחר כך שם את רגליו בזו
אחר זו על הפדלים החדשים ובתנועות סיבוביות מתחיל את הנסיעה
בכיוון דרום.

- לעבר השדות -

הגלגלים מקפצים מעט על חריצי המדרכה הגסים, אחר עובר הוא לכביש
שם נתקל במהמורות המקפיצות את אופניו מעלה מעטה. ממשיך לנסוע
מעלה לאורך הכביש לימינו משתרעים שדות צהבהבים מסתיים לגבול
גבעות אפורות מאוכלסות בבתי כפר מרובעים. רגליו כואבות מן
המאמץ כשם שהשיפוע מתחדד וזיעה החלה נוטפת משערו הלח ומצחו,
הוא מחליט לחזור.

- תיזהר שלא ליפול, ילד -

עיניו צדות במרחק את ביתו אדום הרעפים, ניצב על גדות הכביש,
משקיף חצרו לעבר העמקים שמעבר לחורשת עצי האורן הסמוכה, מחליט
הוא לטוס לראשונה בחייו, להרגיש את האוויר חותך את עיניו, איך
הרוח מאיימת להפילו בכל רגע. הוא הופך את אופניו 180 מעלות
וניצב עתה במעלה הכביש בדרכו מטה, אט אט הוא משחרר את בלם היד,
ורגליו תופסות את הפדלים בחוזקה כשם שהוא מתחיל לצבור תאוצה.
כפי שחשב, הרוח חותכת את פניו והאופניו עדינים הם, נגיעה באחת
מן המהמורות המאיימות וגופו מתרסק במשטח המחוספס. הוא מחליט
לעזור אומץ ולעוף, לאט לאט הוא עוזב את ידיו מן ההגה, נותן
לגלגלים לשוט בכוחות עצמן עם תיקונים כלים בעזרת הברכיים. גוף
האופניים מתייצב מעט, הוא הולך צעד נוסף ועוצם את עיניו, סוף
סוף הוא עף, מרחף באוויר העולם, וההרגשה נפלאה, אך אינה אורכת
זמן מה, לפתע לפני ששם הוא לב, עיניו נפקחות והוא מוצא את עצמו
מלטף ברכות את מושב התלתאופן ודמעת אכזבה נוטשת את עינו
השמאלית.